האם טיקטוק הוא מקור אמין לידע על שפיכה מוקדמת?

תחום שיתוף המידע עבר שינוי מהותי לאורך השנים, במיוחד בעשורים האחרונים. במקום לקבל את המידע בעיקר מספרי לימוד, עיתונים, אנציקלופדיות והעברת ידע בעל פה, רוב המידע כיום עובר דרך האינטרנט. השינוי הזה מאפשר נגישות במהירות ובקלות למידע מגוון, אך גם מציב אתגרים חדשים באשר לאמינות ואיכות המידע שנמצא ברשת.

רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם וטיקטוק תופסות חלק משמעותי בהפצת והפצת מידע. אנשים בכל הגילאים, ובעיקר צעירים, פונים לפלטפורמות אלו כדי לחפש כל מידע אפשרי, כולל מידע רפואי ומידע בנושאים רגישים שדורשים הבנה מקצועית. ההגעה של כל אדם למידע במקום אחד מקלה על השגת ידע, אך גם מעלה את הצורך להפעיל ביקורת ולשפוט את אמינות המידע שמגיע מהן.

למרות שהפלטפורמות החברתיות מספקות הזדמנות לחשוף את הציבור למידע חשוב ולעיתים קרובות חיוני במיוחד בהיבטים בריאותיים, קיימת תופעה מדאיגה של הפצת מידע לא מדויק או מיושן. לא כל הפרסומים מגיעים ממקורות מוסמכים או מיומנים, ולכן חשוב ליישם ביקורתיות ולהבין שבלקוחות המידע יש להיוועץ עם רופא או מומחה רפואי מוסמך במידת הצורך. בשום מקרה, אין להסתמך אך ורק על התכנים שאנו צורכים באינטרנט כדי לקבל החלטות רפואיות מכריעות.

במחקר שנערך לאחרונה, נבחנו איכות הדיוק והתוכן של סרטונים בטיקטוק שעסקו בנושא של האורגזמה המוקדמת, ההפרעה שבה אדם מגיע לשיאו המיני לפני הרצוי ומופיע מוקדם מדי. חוקרים חיפשו את הביטוי “השליפה המוקדמת” באפליקציה של טיקטוק מבלי להתחבר לחשבון אישי, כדי לדמות חווית חיפוש של משתמש לא מזוהה ולבדוק באיזו מידה המידע שנמצא מאומת ואמין.

במהלך החיפוש זוהרו 40 סרטונים אשר היו רלוונטיים לנושא, היו מצוידים באודיו או כתוביות והיו בשפה האנגלית. סרטונים אלה נבחרו לניתוח כולל, והם שימשו כמדגם לבדיקה מקצועית של מהימנות ואיכות המידע בהם. שלושה מומחים בתחום האורולוגיה, שהוכשרו לכך באופן פורמלי, העריכו את אמינות התוכן באמצעות שני כלים ייחודיים ומוכחים: כלי ה- DISCERN, שנועד לסייע באבחנת איכות המידע ברשת בתחום הבריאות לצרכן, וכלי PEMAT, שמטרתו להעריך את בהירות ויכולת היישום של חומרי חינוך רפואיים למטופלים.

המסקנה המרכזית של החוקרים הייתה כי רק שמונה מתוך ארבעים הסרטונים הכילו מידע שנחשב למהימן ומבוסס על עובדות בנוגע להפרעה, בעוד ששלוש עשרה עשר נוספים הציגו מידע חלקי אך עדיין אמין. כל שאר הסרטונים, שהם רובם, כלל תכנים בלתי מבוססים ועל כן נחשבו לבלתי מהימנים. לדוגמה, תכנים שפרסמו טענות לא מבוססות על טיפול הומיאופתי, טכניקות נשימה או שיטות אלטרנטיביות שאינן מקובלות על הרפואה המודרנית.

ממצאי המחקר מגלים כי ההבדל בין סרטוני מידע אמין ללא אמין משקף לא רק את איכות התוכן אלא גם את ההפרש בכמות הפניות של המשתמשים. למשל, הסרטונים שהציגו מידע אמין זכו בממוצע של כ-1,238 לייקים לסרטון, לעומת כ-126 לייקים בלבד לסרטונים בעלי תוכן בלתי מהימן. בנוסף, החשבונות שהעלו את הסרטונים המהימנים היו לרוב בעלי קהל עוקבים גדול יותר – ממוצע של כ-55,000 עוקבים לעומת כ-12,000 עוקבים למחצה מהלא מהימנים.

ממצאים מדאיגים נוספים מתייחסים לסוג המפרסמים שהעלו את הסרטונים. כ-62.5% מהסרטונים המהימנים שויכו לרופאים או לקבוצות רופאים, בעוד שרק 6.3% מהם היה שייך לסרטונים בלתי מהימנים. להפך, קרוב ל-75% מהסרטונים הלא מהימנים פורסמו על ידי מטופלים או משתמשים פרטיים שהזדהו באופן עצמאי, דבר שמדגים כי לרוב הפרסום לא נעשה על ידי מומחים או בעלי ידע מקצועי מעוגן.

כתוצאה מניתוח זה, ניתן להבין שהרוב המכריע של המידע על אודות הפרעה כמו אורגזמה מוקדמת בטיקטוק אינו מבוסס על מומחים ומתבסס לעיתים קרובות על טענות לא מבוססות או חסרות ביסוס מחקרי. משמעות הדבר היא שחשוב מאוד לא Vérify את המידע שנמצא בפלטפורמות החברתיות באמצעות מקורות אמינים ואישור מרופא מומחה לפני שמקבלים החלטות בנושאים רגישים אלו. במיוחד בכל הנוגע לבריאות המינית, חובה לקבל ייעוץ מקצועי כדי להימנע מהסקת מסקנות שגויות או טיפולים לא ראויים.

למחקר הזה ומידע נוסף בנושא, ניתן לעיין באחת מפרסומים החשובים של כתבי העת המדעיים בתחום הבריאות המיניים, המציעים סקירות רחבות והמלצות לשימוש מושכל באינטרנט ובמדיה חברתית בכל הנוגע לבריאות ולבריאות המינית.